פורסם ב: עולמות יצירה, מגזין נשים

פורסם בתאריך: 27.9.2018

ציוריי האקספרסיביים, גדולי הממדים, עוסקים בנופים פנימיים ומסתוריים ויוצרים אשליה של מקומות ואירועים שאינם מתקיימים בו זמנית במרחב המוכר. זיכרונות ילדות מורבידיים ומטלטלים שחוויתי בילדותי מתחברים אל נופים פנימיים, אוטופיים והרמוניים, בבחינת שבר ותיקון ותקווה לחוות מחדש, כאם, את “ילדותי השנייה”.
הצבעוניות העזה לקוחה מעולם פנימי עשיר, אך משקפת גם תחושה של געגוע אל דבר שהיה ולא ישוב. על גבי שכבות השמן אני חורטת מעין רקמת תחרה שיוצרת מחיצה וכיסוי. החריטה האובססיבית והמאומצת שורטת ופוצעת את הבד, מוחקת ומגלה.
היא מכסה את הציור ועם זאת חושפת שכבות קדומות שלו, כמו מבקשת באמצעות הנבירה בעבר להגיע אל מקומות לא נודעים, שיוצרים שכבות בהיסטוריה האנושית. מעין זיכרון קולקטיבי. רשתות ההסוואה האלה מבקשות להגביל את תיאורי הטבע הפראיים, להצניע אותם, לגלות טפח ולכסות טפחיים. למתן את היופי העשיר ובו בזמן להיטמע בתוכו ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו.
הדמויות השזורות בנופים האקזוטיים לקוחות מסיטואציות משמעותיות בחיי. הן נעות בין דימויים קונקרטיים לתיאורים מופשטים ובין נופים מזוהים למרחבים פנטסטיים ונפשיים. העבודות מקרינות מראות שווא בצבעוניות של היקסמות לצד סיטואציות מסתוריות ולא פתורות שמתרחשות ברחבי הצוקים, בחורבות הנטושות, בשרידי הסירות, במקורות המים, ביערות ובנדנדה המיטלטלת. מבטן הבוחן והתר של הדמויות מסגיר את העובדה שבכל פעם מחדש, למראית עין, מתאחים נופי הנפש עם סבך רגעי הקסם.

גן עדן, 2013, חריטות ושמן על בד, 177X209מתוך תערוכה “הטרוטופיה: מראית עין”, אוצרת: ד”ר נירה טסלר, גלריה צדיק, תל אביב-יפו
שקד אביב היא אמנית פעילה שמציגה בתערוכות יחיד וקבוצות רבות, מרצה לאמנות במגוון מכללות ותיכונים, נשואה + ילדה, מתגוררת בצופים.