משחק תמים של אחים בטבע, זיכרונות מתוקים של תמימות ופשטות החיים ללא מסכים וטכנולוגיה. רגעים קסומים שצריך לנצור.

האישה כפרח נפתח, שיא הנשיות והטוהר. ‘האישה האידאלית’ מוצגת ככוח ולא כחולשה.
המתח בין ‘מודל היופי’ לקדושה אינו מהווה סתירה. הדת לא נועדה לכסות ולהסתיר את האישה, אלא לתת לה דרור וכנפיים, ולהכיר ביופייה האמיתי, במהות ובכוח הנשי הטמון בה.
הצבעוניות המיסטית, השוזרת בתוכה חריטות של צמחייה מתארת רגע קסום של התגלות/הארה המועצמים בהשתקפות על המים.
השתקפות הדמות מעצימה את האישה ומתכתבת עם מוטיב הנרקיסיזם המוכר בתולדות האמנות, אבל במובן שונה של תנועה והעצמת הכוח הנשי.

( נמכר – להדפס בלבד ).
סיפור חיי נכתב על הבד בתנועה אוטומטית, בסצנת ילדות גדולת הממדים מקבל הפרטי, האישי – ממד קולקטיבי. חווית ילדות נוסטלגית מזמינה את הצופה ל’היכנס’ ולהתבונן פנימה.

דימוי הנדנדה שנעה ללא אחיזה ממשית מעל מקווה מים פועל כמו פעולת המטוטלת, הוא נע ומייצג תקופות מהותיות בחיי, בין כאן לשם. ישנו רצון תמידי לשמור ולשמר את ה’תמימות’ הילדותית כשמסביב קודר ומאיים. נופי הנפש המורכבים מזיכרונות ילדות מורבידיים מתאחים עם סבך רגעי הקסם ויוצרים עולם פנטסטי ומסתורי.

( נמכר – להדפס בלבד ).
משחקי הילדות התמימים עומדים מנגד עולם אפל ומאיים. זיכרונות ילדות מורבידיים ומטלטלים מתחלפים בתום הילדות הניכר בעיני הדמות המעידים על תקווה מנצחת.

כשהעולם מסביב מאיים ולא פתור ישנו רצון עז לשמור על ילדינו, להגן ולהתוות להם את הדרך הנכונה. מתוך הכאוס והצבעוניות המתקתקה חודר מבטן התר והבוחן של הדמויות (והצופה) הצופה אל העתיד – הלא נודע. פסיכולוגית מעמיקה מוטמעת בסצנות הציוריות, שילוב של האישי והכללי הופכים את המסע הפרטי שלי למסע של כולנו בשבילי ההיסטוריה האנושית.

זוהר הילדות בשילוב הסביבה הפנטסטית הופך למסע של חקר פסיכולוגי. נוצר שיתוף בחוויות ההתבוננות שלי כלפי מהות החיים – פענוח הסודות החבויים באדם ובטבע המקיף אותו./div>

גן עדן טרופי של חלומות ותקוות מוביל אותנו אל האופק הזוהר בציפייה לעתיד קסום ופורה יחד.

משחק הילדות המתרחש בטבע הפסטורלי, משלב בתוכו את ילדותי הכפרית
בשומרון יחד עם המעבר לרמת הגולן רוויית החורבות וההיסטוריה. הסיפור האישי משקף את הזהות הישראלית הקולקטיבית

( נמכר ‘ להדפס בלבד )
הדמות יושבת נינוחה בבגדיה הרטובים ופונה במבטה אל עבר האור – התקווה. הצמחייה הצפופה שמאחוריה הופכת להארה אלוהית.

( נמכר – להדפס בלבד )

הדמויות משתלבות בטבע וזורמות לתוכו, כמו נטמעות בטבע הפסטורלי המקיף אותן.

השתקפות התאומות, האחת אל השנייה כמו מראה אל העולם.

חדוות הילדות והסקרנות הניבטת מהאחיות, פותחת לנו צוהר אל עולמן. תרבות המזרח הנחשפת בפנינו מציגה עולם של רוח ופשטות החומר.

זיכרונות ילדות מורבידיים ומטלטלים, בדימוי הנדנדה התלויה באוויר, מתחברים אל נופים פנימיים הרמוניים. מבחינת שבר ותיקון ותקווה לחוות מחדש, כאם, את ‘ילדותי השנייה’

סצנת הילדה המשחקת בנרות בבית הקברות מסמלת את עוצמת החיים לצד המוות – ההמשכיות. כמו גם חריטות הצמחייה המזכירות את זרי הפרחים המונחים על הקברים אך גם מבטאות צמיחה ותקווה.

תנועת החיבה שהאב מניף את ביתו אל על, כך שהינה צופה על העולם ממעל כשהיא נמצאת בזרועותיו הבטוחות של אבא – מסמלת את הקשר ההורי החזק, את המשכיות החיים.

הדמויות צועדות, יחד עם הצופה, אל תוך מערה מסתורית – אל עבר הלא נודע. בצבעוניות מתקתקה הופך הנוף ל’מטאפיזי’ שאינו קיים במרחב המוכר.

הבעת פניה של הדמות משתקפת בטבע הפראי ובצבעוניות העזה הזוהרת. דיוקן עצמי של נוף פנימי היוצרים סערה ופנטזיה.

חלומות ילדות נוסטלגיים מבטאים רצון עמוק לשמר את הדמיונות והפנטזיות הנאיביים. הילדה הקטנה הנשזרת בנוף הפסטורלי, הטומן בחובו מבנים וסודות רבי שנים, מסמלים יחד עבר והווה – היסטוריה אנושית.

רגע של חיבור אותנטי בין אב לביתו במהלך החופשה מסמל את עומק המשפחתיות. קשר בין דורי המשלב את תום הילדות יחד עם השכלה וניסיון החיים.

( נמכר – רק להדפסים )
רגע של נחת שטוף שמש, בעוד הדמות מתבוננת בשלווה לעבר המזח.

רגעי ילדות תמימים משרים שלווה וחום אל מול סופת השלגים הקרה המתחוללת סביב.

סיפור אגדה או פנטזיית ילדות בצבעוניות עזה והרמונית, מתארת רגע שיא שבו קופץ הבנג’י כמעט ונוגע במי המעיין שמתחתיו. משקף רגע של פחד מעורב בהרבה אדרנלין, המקנה סיפוק רב לאחר מעשה.