גלריה
(אוטופיה) רק הדפסים שמן וחריטות על קנווס .
117 ס”מ × 139 ס”מ
‘בונגלו’ חלומי השוכן בסמוך לחוף הים, מכוסה צמחייה טרופית עשירה ויוצר פיסת גן עדן אישית. בצבעוניות חמה ובחריטות עיטוריות נגלה בפנינו טבע בתולי ובראשיתי. החריטה האובססיבית שורטת ופוצעות את הבד, מוחקת ומגלה כמו מבקשת להגביל את תיאורי הטבע הפראיים, למתן את היופי הפנימי העשיר – אך בו בזמן גם להיטמע בתוכו ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו.
תקווה 2019, שמן וחריטות על קנווס,
100 ס”מ × 120 ס”מ
כשהעולם מסביב מאיים ולא פתור ישנו רצון עז לשמור על ילדינו, להגן ולהתוות להם את הדרך הנכונה. מתוך הכאוס והצבעוניות המתקתקה חודר מבטן התר והבוחן של הדמויות (והצופה) הצופה אל העתיד – הלא נודע. פסיכולוגית מעמיקה מוטמעת בסצנות הציוריות, שילוב של האישי והכללי הופכים את המסע הפרטי שלי למסע של כולנו בשבילי ההיסטוריה האנושית.
רק הדפסים שמן וחריטות על קנווס .
177 ס”מ × 209 ס”מ
שרידי הסירה הנטושה המכוסים בצמחיית חריטות בצבעוניות אקספרסיביים, נעים בין דימויים קונקרטיים לתיאורים מופשטים, ובין נופים מזוהים למרחבים פנטסטיים ונפשיים.
החריטה האובססיבית והמאומצת שורטת ופוצעת את הבד, מוחקת ומגלה.
היא מכסה את הציור, אך יחד עם זאת חושפת שכבות קדומות שלו, כמו מבקשת באמצעות הנבירה בעבר להגיע אל מקומות לא נודעים, היוצרים שכבות בהיסטוריה האנושית, מעין זיכרון קולקטיבי.
הצבעוניות האינטואיטיבית הלקוחה מעולם פנימי משקפת תחושה עולם אחר- מציאות מדומה. מבעד לציורים עולה הרצון לראות מעבר לזמן ולמקום, להשיל את הקליפות ולהגיע לסוד היקום.
– נדנדה 2011, שמן על קנווס,
204 ס”מ ×’145 ס”מ
דימוי הנדנדה שנעה ללא אחיזה ממשית מעל מקווה מים פועל כמו פעולת המטוטלת, הוא נע ומייצג תקופות מהותיות בחיי, בין כאן לשם. ישנו רצון תמידי לשמור ולשמר את ה’תמימות’ הילדותית כשמסביב קודר ומאיים. נופי הנפש המורכבים מזיכרונות ילדות מורבידיים מתאחים עם סבך רגעי הקסם ויוצרים עולם פנטסטי ומסתורי.
חורבה בשלג – 2013, שמן על קנווס
180ס”מ × 220 ס”מ
נוף מושלג פיוטי, נוסטלגי, המזכיר תמטית את החורבות הנשגבות המופיעות בציורי התקופה הרומנטית, שהתפתחה בציור האירופאי במחצית המאה הראשונה של המאה ה-19. בניגוד לאותה תקופה, דמות האדם נעדרת מהקומפוזיציה, מעין נוף זיכרון כאוב. על גבי הציור חרוטות בצבע עצמו, מעין טקסטורה של תחרה, בד העוטף את היצירה כולה כמו רשת הסוואה.
סבך שמן וחריטות על קנווס.
220 ס”מ × 250 ס”מ
היער האקספרסיבי וגדול הממדים מקרין מראה שווא בצבעוניות סוערת, אך גם סיטואציה מסתורית ולא פתורה. “קולאז” עצים אקזוטיים וסבך מתחברים לנופים בדיוניים היוצרים אשליה של מקום ואירוע שאינו מתקיים בו-זמנית במרחב המוכר. חריטת דגמים בשכבות השמן, משמשים כרשתות הסוואה או כמסכים, שאף על פי שיש בהם מן המאחד מבחינה צורנית, הם פוצעים את פני השטח של הציור משל היה תחליף לעור האנושי המיוסר.
החורבה 2012, שמן על קנווס
114 ס”מ × 147 ס”מ
חורבה נטושה הניצבת על פסגת הר בין שני עצים בצל, מהדהדת אל מול קולות ‘הבית האידיאלי – הפסטורלי’.
הזהות הישראלית רבת השכבות והצבעים משתקפת בדימוי ‘החורבה’, המסמל את הבית ה’פגוע’ שגרתי בילדותי בשומרון, ומשלב את המעבר לרמת הגולן הירוקה והפסטורלית אך הנושאת בחובה היסטוריה של מבנים סוריים נטושים וקרבות. דימויי החורבות שדהו בחלוף הזמנים מייצגות מעבר תודעתי מטלטל מזמן ומקום מוכרים, אל זמן ומקום מיתיים
מחזוריות 2018, שמן וחריטות על קנווס,
30 ס”מ × 80 ס”מ
הרגליים הפוסעות בחול שטוף הדם, מסמלות את המחזוריות הנשית. המים מאפשרים בה בעת קיום ממשי ודמיוני; הליכה בהם למטרה של טבילה וטהרה פולחניים, אך גם זירה של התלבטות, זרימה וחופש בחירה. על גבי שכבות הצבע העזות חרוטה מעין רקמת תחרה היוצרת רשת הסוואה, מעיין מסך הפרדה החוצץ ומסתיר לצופה, אך בו בעת חושף גם יחד.