נוף מושלג פיוטי, נוסטלגי, המזכיר תמטית את החורבות הנשגבות המופיעות בציורי התקופה הרומנטית, שהתפתחה בציור האירופאי במחצית המאה הראשונה של המאה ה-19. בניגוד לאותה תקופה, דמות האדם נעדרת מהקומפוזיציה, מעין נוף זיכרון כאוב. על גבי הציור חרוטות בצבע עצמו, מעין טקסטורה של תחרה, בד העוטף את היצירה כולה כמו רשת הסוואה.

הסירה הריקה ניצבת בודדת כמו מצפה למשהו שיתרחש. תחושות של געגוע ותקווה מוסווים על ידי חריטות של רקמת תחרה היוצרים מעין מסך, אך בו בזמן מתמזגים ומעטרים את הנוף הטרופי הנוגה.

היער האקספרסיבי וגדול הממדים מקרין מראה שווא בצבעוניות סוערת, אך גם סיטואציה מסתורית ולא פתורה. “קולאז” עצים אקזוטיים וסבך מתחברים לנופים בדיוניים היוצרים אשליה של מקום ואירוע שאינו מתקיים בו-זמנית במרחב המוכר. חריטת דגמים בשכבות השמן, משמשים כרשתות הסוואה או כמסכים, שאף על פי שיש בהם מן המאחד מבחינה צורנית, הם פוצעים את פני השטח של הציור משל היה תחליף לעור האנושי המיוסר.

( נמכר , רק הדפסים. )

שרידי הסירה הנטושה המכוסים בצמחיית חריטות בצבעוניות אקספרסיביים, נעים בין דימויים קונקרטיים לתיאורים מופשטים, ובין נופים מזוהים למרחבים פנטסטיים ונפשיים.
החריטה האובססיבית והמאומצת שורטת ופוצעת את הבד, מוחקת ומגלה.
היא מכסה את הציור, אך יחד עם זאת חושפת שכבות קדומות שלו, כמו מבקשת באמצעות הנבירה בעבר להגיע אל מקומות לא נודעים, היוצרים שכבות בהיסטוריה האנושית, מעין זיכרון קולקטיבי.
הצבעוניות האינטואיטיבית הלקוחה מעולם פנימי משקפת תחושה עולם אחר- מציאות מדומה. מבעד לציורים עולה הרצון לראות מעבר לזמן ולמקום, להשיל את הקליפות ולהגיע לסוד היקום.

וילון ההפרדה החוצץ בין הנוף הבתולי לצופה מסתיר וחושף גם יחד. על גבי שכבת הצבע העזה חרוטה מעין רקמת תחרה היוצרת רשת הסוואה, כמו מבקשת להגביל את תיאורי הטבע הפראיים, למתן את היופי הפנימי העשיר – אך בו בזמן גם להיטמע בתוכו ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו.

חגיגה של צבעים ודימויים יוצרים עולם מיסטי חלומי. הבית האפל מסמל פנטזיה של מקום בנפש, מלא שכבות ורבדים.

( נמכר , רק הדפסים. )

‘בונגלו’ חלומי השוכן בסמוך לחוף הים, מכוסה צמחייה טרופית עשירה ויוצר פיסת גן עדן אישית. בצבעוניות חמה ובחריטות עיטוריות נגלה בפנינו טבע בתולי ובראשיתי. החריטה האובססיבית שורטת ופוצעות את הבד, מוחקת ומגלה כמו מבקשת להגביל את תיאורי הטבע הפראיים, למתן את היופי הפנימי העשיר – אך בו בזמן גם להיטמע בתוכו ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו.

‘פיסת גן עדן צבעונית מוסתרת על ידי חריטות תחרה ביו מורפיות. חריטת רקמת התחרה בשכבות השמן העזות, משמשת כרשת הסוואה או כמסך והופכת את הנוף למרחב פנטסטי ונפשי.