העולם הוא במה 2023, שמן וחריטות על קנווס, 110 ס”מ. × 150 ס”מ.
השרידים שהיו פעם חיים הופכים לתפאורה. מבנים לא פתורים המכוסים צמחיה עבותה משרים אווירה על – זמנית. באיזה עולם אנו חיים..מי היה פה לפנינו ולאן מועדות פנינו.
זמנים אחרים, 2022, שמן על בד, 110 ס”מ. × 150 ס”מ.
חומת אבנים עתיקה וצמחייה פראית מעידים על חיים שהיו פה קודם והופכים לזיכרון – הנצחה. מבעדם נשקף רכס פסטורלי ונוגה – החלום, יחד הם הופכים את המציאות ההטרוטופית לעל זמנית.
שרידים, 2012 , שמן על קנווס, 160 ס”מ. × 180 ס”מ.
החורבה התת ימית, מלאת השכבות יוצרת עולם פנימי לירי מופשט. דימויי החורבות שדהו בחלוף הזמנים מייצגות מעבר תודעתי מטלטל מזמן ומקום מיתיים, אל זמן ומקום מוכרים. שרידי החורבה חושפים רבדים בהיסטוריה האנושית, והופכים למעין זיכרון קולקטיבי.
החורבה, 2012, שמן על קנווס, 114 ס”מ. × 147 ס”מ.
חורבה נטושה הניצבת על פסגת הר בין שני עצים בצל, מהדהדת אל מול קולות ‘הבית האידיאלי – הפסטורלי’.
הזהות הישראלית רבת השכבות והצבעים משתקפת בדימוי ‘החורבה’, המסמל את הבית ה’פגוע’ שגרתי בילדותי בשומרון, ומשלב את המעבר לרמת הגולן הירוקה והפסטורלית אך הנושאת בחובה היסטוריה של מבנים סוריים נטושים וקרבות. דימויי החורבות שדהו בחלוף הזמנים מייצגות מעבר תודעתי מטלטל מזמן ומקום מוכרים, אל זמן ומקום מיתיים
החורבה 2, 2012, שמן על קנווס, 60 ס”מ. × 40ס”מ.
פנים המבנה, שהיה פעם בית, עומד פגוע ומחורר ומנציח את המציאות הישראלית המורכבת. הגבולות שאינם ברורים יחד עם הצבעים העזים והמשלימים יוצרים מציאות מורבידית ואפוקליפטית. זיכרון הטומן בחובו את סוף העולם, אחרית הימים.